#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד. 1 שנינו בברייתא 'אין אשה פודה מעשר שני בלא חומש ר&quot;ש בן אלעזר אומר משום ר' מאיר אשה פודה מעשר שני בלא חומש' היכי דמי ובמאי פליגי?<p dir=""rtl"">ומתי לכו&quot;ע נותנת חומש ומתי לכו&quot;ע אינה נותנת חומש?</p>"	"אם המעשר של הבעל והכסף של הבעל - ודאי שחייבת בחומש שעושה שליחותו, אם הכסף שלה והמעשר שלו - איש אמר רחמנא ולא אשה ואינה נותנת חומש (כגרסתנו, ותוס' והרמב&quot;ם גרסו מעשר דידה ע&quot;ש).<p dir=""rtl"">המחלוקת לאביי שנתן לה אחר ע&quot;מ שתפדי בו ויש להפך את ר&quot;מ וחכמים כמו לענין קנין עבד, לרבא לא תיפוך והכי במע&quot;ש דאתא מבי נשא ור&quot;מ לטעמיה דאמר מעשר ממון הקדש ולא קני ליה בעל, ורבנן לטעמיהו דמעשר מממון הדיוט וקני ליה בעל ושליחותא דבעל קעבדא.</p>"	קידושין כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"כד. 2 על אלו איברים עבד משתלח ומנין?<p dir=""rtl"">[ומדוע הוצרכה התורה לכתוב גם שן וגם עין?]</p>"	"&quot;כי יכה&quot; כלל, &quot;שן ועין&quot; פרט, &quot;לחפשי ישלחנו&quot; חזר וכלל, כל שהוא כעין הפרט שהוא בגלוי ואינו חוזר, ולשון 'ישלחנו' רבויא הוא ולכן אף אם אין בטל ממלאכתו.<p dir=""rtl"">מה שנצרך גם שן וגם עין - מעין לבד היה מקום לומר דוקא דבר שהוא קבוע אצלו ולא שן דחלב, ושן אפ' שלא נברא עמו.</p>"	קידושין כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 1 יוצא בשן ועין האם צריך גט שחרור ומנין?	"ר&quot;ש, ר&quot;א ור&quot;ע אומרים צריך, ר&quot;מ ור&quot;ט אומרים אינו צריך, המכריעים לפני חכמים אומרים נראים דברי ר&quot;ט בשן ועין שהתורה זיכתה להם, ודברי ר&quot;ע בשאר איברים הואיל והם ממדרש חכמים.<p dir=""rtl"">ר&quot;ש שהצריך יליף שילוח שילוח מאשה, ר&quot;מ שלא הצריך סבר אם היה כתיב חפשי בסוף ה&quot;נ, אבל התורה כתבה &quot;לחפשי ישלחנו&quot; חפשי מעיקרא.</p>"	קידושין כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 2 המסמא עין עבדו בקול וכד', האם קלא מילתא הוא לענין שחרור עבד ונזיקין ומדוע?	הכהו על עינו וסמאה יוצא לחירות, כנגד עינו ואינו רואה אינו יוצא לחירות, ולא משום שקלא לאו כלום הוא, שהרי בנזיקין בבהמה כהאי גונא חייב, אלא דשאני אדם דבר דעת הוא ואיהו מיבעית נפשיה.	קידושין כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 3 הכהו על עינו וכהתה על שינו ונדדה, וכן היתה עינו כהויה וסמאה וכד' האם עבד יוצא לחירות ומדוע נצרכו שני הדוגמאות?	"היתה בריאה וכהתה - אם יכול להשתמש בה עכשיו אינו יוצא לחירות, ואם לאו יוצא. וכן להיפך, הייתה כהויה וסמאה - אם מעיקרא היה יכול להשתמש בה יוצא, ואם לאו אינו יוצא.<p dir=""rtl"">מהדין הראשון אין ללמוד לשני - שהרי הוא החליש עין טובה, מה שאין כן בסוף היתה עין כהויה. כמו כן מהשני לראשון אין ללמוד - ששם סימא לגמרי, מה שאין כן בראשון.</p>"	קידושין כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 4 שיחת עין עבדו שלא בכוונה האם יוצא לחירות ומנין?	"הכניס ידו למעי שפחתו וסימא עובר שבמעיה ודאי אינו יוצא לחירות דכתיב &quot;ושחתה&quot; עד שיתכוין לשחתה.<p dir=""rtl"">רשב&quot;ג דורש יתור ה' אפ' נתכוין לכחול עינו וסימא אותה וכד' אינו יוצא, אבל חכמים לא דורשים שיחת שיחתה וכהאי גונא יוצא לחירות, לכן אם היה רבו רופא ואמר לו לכחול לו עינו וסמאה שיחק באדון ויצא לחירות.</p>"	קידושין כד:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 5 היתה לו עין סמויה וחטטה האם יוצא לחירות, ומה הראיה לזה?	א&quot;ר ששת היתה לו עין סמויה וחטטה יוצא לחירות מפני שנעשה מחסור איבר, כמו שמצאנו שאף שמום אינו פוסל בעופות, מחסור אבר פסול.	קידושין כד:		
